Efrat Lia Shahaf

"תיאוריית הפַּלִימְפסֶסְט הנרטיבי" מוצעת כמסגרת להבנת תיאולוגיית ההחלפה (supersessionism), ומבקשת לעבור מתיאור ניטרלי של "השפעה" לניתוח אתי של "ניכוס נרטיבי". התיאוריה מסנתזת את מטפורת הפַּלִימְפסֶסְט של ז'ראר ז'נט (טקסט־על הנכתב על גבי טקסט־מתחת) עם הפסיכולוגיה של הרולד בלום ("חרדת ההשפעה" המניעה "קריאה מוטעית חזקה"), ומציעה מודל התפתחותי בן ארבע דרגות: "גירוד" (ניכוס והכרזת המקור כ"מזויף"), "כתיבה מחודשת" (החלפה פיזית/סמלית והכפפת קהילת המקור), "פרדוקס הפַּלִימְפסֶסְט" (תלות חרדתית במקור...

היכן נולדת מחשבה? האם במרווח שבין שני נוירונים, או במקום שאי־אפשר למדוד — המקום שבו הדמיון נוגע באינסוף? זו השאלה שמ עלה ג’יאנג שואצ’ין (Ji ang Xueqin), שביקורתו על מדעי המוח חורגת מהדיון המדעי ומגיעה לשורשי התודעה האנושית עצמה. לדבריו, השיטה המדעית, כמו מערכת החינוך, מלמדת אותנו לחשוב הפוך: לא איך נוצרים רעיונות, אלא איך להצדיק אותם בפני אחרים. המדע: המוח כעיר חיה המודל הנוירולוגי המקובל מתאר את המוח כרשת עצומה של סינפסות — "עיר" חשמלית שחיבורים בין תאי העצב שלה מייצרים זיכרון, רגש ותודעה....

האם תורת האבולוציה באמת מסבירה את היווצרות האדם, או שמא משהו חסר בה — ניצוץ, קפיצה תודעתית, או אולי סוד שהמדע עדיין לא פענח? תורת האבולוציה היא א חת מאבני היסוד של המדע המודרני — אך דווקא כשהיא נוגעת בבני האדם, היא מעוררת את השאלות העמוקות ביותר. ג’יאנג שואצ’ין (Jiang Xueqin), מבקר את המדע המערבי, וטוען כי האבולוציה “עובדת” עבור בעלי חיים וצמחים, א ך נכשלת כשהיא נדרשת להסביר את התופעה האנושית. לטענתו, המעבר מהקוף לאדם חד מדי, ההיסטוריה שלנו מלאה ב"חורים" של מאות אלפי שנים, והגיוון האנושי...